בגלל שהנושא שהכי מעניין אותי הוא אוכל תזונה ומה שבניהם יצא שבשבוע האחרון נחשפתי לאין ספור טיפים, עצות הדרכות ודרכים איך להימנע מלעלות משקל בחגים איך לעבור את ליל הסדר בשלום, מה לא לאכול ביום החג כדי כן לאכול בחג עצמו, ואיך להסביר לכולם שזו לא דיאטה זה אורח חיים.
בין העצות ששמעתי היו כאלה הזויים (אם כי לא מזלזלת) ללבוש בכוונה בגד צמוד מאוד כך לא מתפתים לאכול עד להתפוצצות המכנסיים, והיותר הגיוניים תביאו אתכם את האוכל שלכם למארח- כך תרגישו מעורבים יותר במה אתם מכניסים לפה. או לבטן, אם להיצמד לעצה הראשונה.
במהלך כתיבת שורות אלו אני מרגישה כי אולי כל מה שאכתוב כבר שמעתם, ראיתם, קראתם והנושא כבר דיי לעוס- ולעיתים נדמה כי חופש הבחירה כבר אינו בידכם והמפתח לגזרה נמצא בדפי הפייסבוק, במדור "גזור ושמור" בעיתון, בכתבות באינטרנט ועוד...
אז מה בכל זאת אני יכולה להציע לכם שטרם הציעו?אני יכולה להציע לכם מבט מפוכח על חג הפסח, כי בעצם חוץ מהעובדה שלא אוכלים לחם אלא מצות ושבמקום עוגיות עשויות מחיטה יש עוגיות העשויות מבוטנים ומקוקוס. ולמי שזה תקף לגביו לא אוכל גם קייטניות ודגנים נוספים. זהו. לא יותר ולא פחות. עדיין רעב זה רעב ושובע זה שובע.
מבט מפוכח על חג הפסח זה אומר בעצם- למה אני צריך לצום או לעשות דיאטת חלבונים ביום החג רק שכדי בערב ארגיש פחות מצפון, למה שלא אתנהג כרגיל, אבוא נינוח ושבע אחרי שאכלתי במשך היום ארוחות קטנות ומסודרות ובשל כך לא אתנפל על האוכל כאילו הייתי בעונש כל היום?
מבט מפוכח על חג הפסח זה אומר שליל הסדר הוא רק יום אחד- יום אחד שבו יושבים כולם מדברים, קוראים את ההגדה ומנסים לא לריב עם אף אחד- יום אחד שיש בו הרבה אוכל, הרבה דברים שממש בא לטעום. ובעצם, אם אין שום סיבה שבעולם שבגללה אנחנו אמורים לא לאכול קינוח, אז למה שנעשה את זה? ואם יש, אז אנחנו צריכים לבחור ולהחליט שיש לנו מה להרוויח מכך. אני תמיד אומרת: אל תאתגרו את עצמכם איפה שקשה לכם מדי- ליל הסדר נראה כמו הדבר שיהרוס לכם את הדיאטה? (סליחה את האורח חיים), היכנסו לפרופורציה- זה ערב אחד למחרת אתם יכולים ומסוגלים לחזור לאני המאמין שלכם בקטע התזונתי.
מבט מפוכח על ליל הסדר זה אומר שאם עד עכשיו התלוננתם שאין לכם זמן להתמיד בפעילות גופנית, עבודה, לימודים וכו' הרי שעכשיו התפנה קצת זמן, ואפשר לגייס את כל המשפחה לעשות איזה פעילות משותפת וספורטיבית.
לא אסיים את המאמר בלי מעט עצות על תזונה שפשוט יעשו לכם טוב- העצה הידועה של לשתות הרבה מים לפני האוכל כדי להיות פחות רעבים פשוט תעשה לכם עוול, גם תרגישו מתוסכלים שאתם צריכים לשתות כל כך הרבה כדי להשתיק את הרעב שלכם וגם זה משתיק בדיוק עד לרגע שאתם עושים פיפי, אז מה לעשות? ירקות רבותי וגבירותיי ירקות- חיים וטריים, מקופצים, מאודים מבושלים, בתוך מרק, כמה שיותר ובכל צורה (בתנאי שאתם באמת מתחברים למנה).
- הטיפ שכמעט תוקף אותי מכל מאמר לחג הפסח הוא שצריך לאכול חלבונים במשך היום כדי להימנע מנפילות סוכר- כדי להימנע מרעב. האלו- האלו, איפה יש חלבונים? ואיך בכלל אפשר לאכול רק חלבונים כל היום? מה עם קצת פחמימות אחרי האימון בוקר שטרחתם והזעתם למענו? קחו עצה בחינם שרק תעשה לכם טוב- אל תימנעו מפחמימות,אלא בחרו את האיכותיות אוכל זה לא עונש אוכל זה תנאי לקיום מערכות הגוף איכלו פחמימות מורכבות בלבד משולבות עם חלבון וירקות ואני מבטיחה לכם שרמת הסוכר תישאר יציבה בדמכם. אל תוותרו גם אל ארחות ביניים בריאות כגון: ירקות ופירות. זכרו כל ויתור או הקרבה של ארוחה יגרום לכם להתנפל על אוכל ולשלם בריבית דה-ריבית.
- אחת העצות ששמעתי שאני מנסה להבין אם אני הייתי אומרת את זה בשולחן החג זה- תודיעו לכולם שאתם בדיאטה (או אורח חיים בריא) ולכן אתם מצטערים שלא תוכלו לטעום ממה שמשמין- אני אומרת- לא! אל תודיעו כלום לאף אחד, אתם רק תגנבו את הפוקוס ותעודדו אמירות כמו: "אפשר לאכול במידה", "אז רק תטעמם/י" "את/ה מעליב אותי". מה שאני מציעה לעשות זה א. אם אתם שבעים להגיד ששבעתם, שאתם לא יכולים להכניס כלום. ב. אם לא מתאים לכם לאכול מאכל מסוים ובכל זאת לוחצים עליכם- תחמיאו- משפט כמו "זה נראה מעולה, איך הכנת?" גם הורדתם את הפוקוס מעצמכם/ן וגם לא התחייבתם לטעום, את המחמאה שלכם כבר נתתם.
- ידע זה כוח- בחג הפסח אוכלים הרבה תפו"א אדמה, במיוחד מי שנמנע מקיטניות – לתפו"א אדמה יש אינדקס גליקמי גבוה דבר שמאפשר פירוק מהיר ושובע לא ממושך, אבל לתפו"א יש אחות קוראים לה בטטה ולה יש אינדקס גליקמי נמוך והיא מצוינת כדי להרגיש שבעים, אמצו אותה לערב החג- ותודו לי.
ולסיום, אל תשכחו שפסח זהו חג החירות, יש לכם את החופש לבחור, מה לאכול, איך לאכול ומתי לאכול.
